אומניצ׳אנל הוא אופן עבודה שבו לקוח יכול להתחיל קנייה בערוץ אחד ולהמשיך אותה בערוץ אחר, והמידע הדרוש להמשך עובר איתו. בחנות שמוכרת נעליים, למשל, הקונה יכולה לבדוק באתר אם המידה שלה זמינה בחיפה, להזמין את הזוג ולאסוף אותו בדרך הביתה. אם תבקש להחליף מידה למחרת בסניף אחר, המוכר יוכל לאתר את ההזמנה ולראות איזה זוג קיבלה. החיבור נבחן ברגע המעבר בין הערוצים. באותו רגע מתברר אם המידע שהחנות אספה אכן עוזר לאדם הבא שמטפל בלקוחה.
מה ההבדל בין ריבוי ערוצים לאומניצ׳אנל?
עסק יכול להפעיל אתר, מוקד טלפוני ושלושה סניפים, ובכל אחד מהם להעניק שירות מצוין בנפרד. הקושי מתחיל כאשר פעולה בערוץ אחד מחייבת פעולה בערוץ אחר. לדוגמה, מוכר בסניף הציע לשמור זוג נעליים עד הערב, אך הזוג ממשיך להופיע באתר כזמין למשלוח. כל ערוץ הציג את המידע שהיה ברשותו, ובכל זאת העסק הבטיח את אותה יחידה לשני אנשים. בתכנון אומניצ׳אנל מגדירים מה משמעות ההבטחה, היכן היא נרשמת, לכמה זמן היא תקפה ומי רשאי לבטל אותה. ההגדרה העסקית הזאת קודמת לבחירת התוכנה.
מסע אחד ששווה למפות עד הסוף
נניח שיעל מחפשת מתנה לאביה. היא בוחרת באתר נעלי הליכה, מסמנת מידה ומבקשת איסוף מסניף סמוך לעבודה. בשלב הזה האתר יודע מה הוזמן, אבל עדיין אינו יודע שעובד מצא את הזוג על המדף. יעל צריכה לקבל אישור שהבקשה התקבלה ומועד משוער לקבלת תשובה. כאשר העובד סורק את הזוג ומניח אותו באזור האיסוף, החנות יכולה להודיע שהמתנה מוכנה. אם שתי ההודעות מנוסחות באותו אופן, יעל עלולה להגיע עוד לפני שמישהו התחיל לחפש את הזוג.
כעת נניח שאביה מגיע עם המתנה לסניף אחר ומבקש מידה גדולה יותר. כדאי למפות מראש מה הוא מביא איתו, אילו פרטים מופיעים בפתק ההחלפה ומה המוכר רואה אחרי הסריקה. לצורך ההחלפה המוכר צריך לזהות את הדגם, את הגרסה ואת זכאות ההחלפה לפי מדיניות העסק. אין צורך להציג לו את כל ההתכתבויות של יעל עם המוקד. שרטוט המקרה על דף אחד מגלה אילו פרטים חייבים לעבור בין המערכות ואילו פרטים אפשר להשאיר בערוץ שבו נוצרו.
איזו כמות אפשר להבטיח לקונה?
חמש יחידות שמופיעות בדוח הסניף אינן בהכרח חמש יחידות שאפשר להציע לאיסוף. אחת יכולה להיות בתצוגה, שתיים כבר נארזו ללקוחות ויחידה נוספת ממתינה לבדיקה בעקבות החזרה. אם כל ארבע היחידות האלה אינן זמינות למכירה, נותרה יחידה אחת שאפשר להציע. השאלה החשובה היא מי מעדכן כל שינוי ומתי. אם קופאי יכול למכור את היחידה בזמן שהאתר שומר אותה, צריך להגדיר איזו פעולה מקבלת קדימות ומה רואה העובד שהפעולה שלו הגיעה שנייה.
גם כשיש מערכת מלאי משותפת, עשוי להיות פער בין הרישום לבין המדף. אפשר לתת לסניף פרק זמן לאישור פיזי של הזמנה, או להציע איסוף רק מעל יתרת ביטחון שנקבעה לאותו דגם. לשתי הבחירות יש מחיר עסקי. המתנה לאישור דוחה את הוודאות של הקונה, ומרווח גדול מדי מסתיר מוצרים שהעסק דווקא יכול לספק. כדי להחליט, אספו מקרים שבהם הסניף לא מצא פריט שהובטח ותעדו אם הסיבה הייתה מכירה במקביל, נזק, שגיאת קליטה או מוצר שהונח במקום אחר.
מה כל מערכת צריכה לדעת?
התחילו ממספר הזמנה משותף וממזהה של כל שורת מוצר. מספר הזמנה לבדו לא יספיק כשהזמנה אחת כוללת זוג שנאסף בסניף, חגורה שנשלחה בדואר ופריט שבוטל. לכל שורה יש מסלול שונה. בעת פנייה לשירות, הנציג צריך לראות מה כבר נמסר, מה עדיין בדרך ומה שוחרר בחזרה למלאי. במסך הקופה, לעומת זאת, המוכר זקוק בעיקר לשורה שהלקוח מבקש להחליף ולמידות הפנויות בסניף שלו. התאמת התצוגה לתפקיד חוסכת חיפושים ומצמצמת טעויות.
כתבו לצד כל שדה מי מוסמך לשנות אותו. למשל, המחסן מאשר שהחבילה נארזה, חברת המשלוחים מדווחת על מסירה והקופה מתעדת איסוף פיזי. כאשר מגיע עדכון מאוחר, חשוב לדעת לאיזו פעולה הוא מתייחס. הודעה שנשלחה שוב לאחר ניתוק אינה צריכה ליצור משימת ליקוט נוספת. אפשר לבדוק זאת בהזמנת ניסיון באמצעות תיעוד מספר המשימות לפני קליטה חוזרת של אותו עדכון ואחריה. זו בדיקה פשוטה שמדמה מצב שבו העובדים עלולים אחרת להכין פעמיים את אותה חבילה.
איך מטפלים במקרה שבו ההבטחה נשברת?
נחזור ליעל. העובד מצא את הנעליים אבל הבחין בפגם. לפני ששולחים הודעת ביטול אוטומטית, החליטו אילו אפשרויות העסק מסוגל להציע בפועל. ייתכן שיש זוג בסניף אחר, שאפשר להעביר אותו לסניף האיסוף או לשלוח ישירות ליעל. לכל אפשרות יש מועד שונה. הנציג צריך לראות מועדים שנבדקו ולהציג אותם בשפה ברורה, כדי שיעל תוכל לבחור אם המתנה עדיין תגיע בזמן. עד שהתקבלה החלטה, ההזמנה צריכה להישאר גלויה ברשימת המקרים שממתינים לטיפול.
קבעו גם מי אחראי לחזור ללקוחה. אם הסניף ממתין למוקד והמוקד ממתין למחסן, המידע יכול להיות מסונכרן לחלוטין והלקוחה עדיין תישאר בלי תשובה. רשמו בהזמנה אחראי, פעולה ממתינה ומועד לעדכון הבא. בתום הטיפול שמרו את ההחלטה שהתקבלה, כדי שהעובד במשמרת הערב יוכל להמשיך מאותה נקודה. ניסוי מועיל במיוחד הוא להעביר את הטיפול לעובד שלא היה מעורב בשיחה ולבדוק אם הוא מצליח להסביר ללקוחה מה יקרה בהמשך.
מה למדוד אחרי ההשקה?
במדידת איסוף עצמי, הפרידו בין הזמן שעובר עד שהעובד מתחיל ללקט לבין הזמן שעובר מרגע שהחבילה מוכנה ועד שהלקוח מגיע. המתנה של יום שלם עשויה לנבוע מבחירת הלקוח להגיע למחרת, בעוד שעיכוב של שעה לפני תחילת הליקוט עשוי להעיד שאין מי שרואה את ההזמנות הנכנסות. חישוב ממוצע אחד לשני הזמנים מקשה להבין איזו פעולה תשפר את השירות. בדקו גם מה קורה בסופי שבוע, בשעות חילופי משמרות ובסניפים קטנים שבהם אותו עובד מטפל בקופה ובליקוט.
מדד נוסף הוא שיעור ההזמנות שדרשו מהלקוח לפנות שוב כדי לברר מה קורה. הזמנה שהסתיימה בהצלחה אחרי שלוש שיחות עשויה להיראות בדוח המכירות בדיוק כמו הזמנה שהייתה מוכנה בתוך עשרים דקות. קראו מדגם של פניות ובדקו איזה מידע היה חסר ברגע הפנייה. אם לקוחות שואלים שוב ושוב לאיזה דלפק להגיע, אפשר לשפר את ההודעה עם שם הדלפק ושעות הפעילות לפני שמשקיעים בחיבור טכנולוגי נוסף.
שאלות של בעלי חנויות
האם כדאי להתחיל בכל הסניפים יחד?
אפשר להתחיל בסניף אחד ובמסלול אחד שניתן לעקוב אחריו מתחילתו ועד סופו. בחרו סניף עם עובדים שמכירים את המלאי ועם מנהל שיכול לבדוק תקלות במהלך יום העבודה. תעדו את הבקשות שנכשלו לצד אלה שהצליחו. לפני הוספת סניף שני, בדקו אם ההצלחה נשענת על עובד מסוים שפותר בעיות בעל פה, או שההוראות והמידע במערכת מספיקים לעובד אחר כדי לבצע את אותה משימה.
איך יודעים שהחיבור מוכן להפעלה?
בצעו שלוש הזמנות ניסיון עם אנשים שונים בתפקידי קונה, מוכר ונציג שירות. בראשונה בדקו איסוף רגיל. בשנייה בקשו ביטול אחרי שהפריט נשמר ולפני שנאסף. בשלישית מסרו את ההזמנה ובקשו החלפה בסניף אחר. בכל מקרה רשמו מה הובטח לקונה, מה קרה ליחידה במלאי ואיזו הודעה קיבל כל משתתף. החיבור מוכן למסלול שנבדק כאשר כל אדם יכול להשלים את חלקו בעזרת המידע הזמין לו ולהסביר מה יקרה אם הפעולה הבאה תיכשל.
