דלגו לתוכן

מאפיין מוצר

מילון המסחר האלקטרוני

מאפיין מוצר הוא נתון מובנה שמתאר תכונה של פריט בקטלוג. לדוגמה, קוטר סיר בסנטימטרים, חומר הידיות או התאמה לכיריים מסוג אינדוקציה. בניגוד לפסקת תיאור חופשית, מאפיין נשמר בשדה בעל משמעות עקבית, כך שאפשר לסנן מוצרים, להשוות ביניהם ולהעביר מידע בין מערכות. קונה שמחפשת סיר ברוחב מסוים אינה אמורה לפתוח כל תיאור ולחפש בו את המספר המתאים. כדי שהמסנן יספק תשובה אמינה, כל מי שמזין מידע לחנות צריך להבין מה בדיוק נמדד, באיזו יחידה ובאילו מוצרים השדה הזה בכלל רלוונטי.

בוחרים מאפיינים לפי החלטות של קונים

חנות ציוד בישול קיבלה קובץ ובו ארבעים עמודות מספק חדש. אפשר להציג את כולן, אבל ריבוי שדות אינו מבטיח מפרט שימושי. שאלו מה יכול לשנות את ההחלטה של מי שקונה סיר: התאמה לכיריים, קיבולת, קוטר המכסה, אפשרות הכנסה לתנור ומשקל כאשר הסיר ריק. אחר כך שאלו מה הצוות צריך לצורכי תפעול בלבד, למשל מידות הקרטון או קוד של משטח משלוח. ייתכן ששני סוגי המידע חשובים לעסק, ובכל זאת רק חלק מהשדות צריכים להופיע בדף המוצר או במסנני הקטלוג.

בדקו כמה שאלות שהגיעו לשירות לפני הרכישה וכמה סיבות להחזרה לאחריה. אם קונים שואלים אם הסיר נכנס לתא אחסון ברוחב שלושים סנטימטרים, קוטר גוף הסיר אינו מספיק. ייתכן שנדרש גם רוחב כולל ידיות. אם החזרות מתרחשות משום שהמכסה אינו מתאים לסיר שנרכש בעבר, כדאי להפריד בין הקוטר הנקוב של הדגם לבין קוטר ההתאמה של המכסה. שדה טוב נולד משאלה שהחנות יכולה לענות עליה באופן עקבי. אם הספק אינו יודע לספק את המדידה הנדרשת, אל תחשבו אותה מהתמונה בלי לציין שמדובר בהערכה.

מגדירים יחידה, טיפוס וערכים מותרים

רוחב הוא בדרך כלל ערך מספרי, חומר עשוי להיבחר מתוך רשימה מוסכמת, ותאימות עשויה לכלול כמה אפשרויות. בחירה בטיפוס הנכון קובעת מה אפשר יהיה לעשות בנתון בהמשך. אם ספק אחד שולח „28 ס״מ” ואחר שולח „280 מ״מ”, כתיבה של שני הערכים כטקסט חופשי עלולה ליצור שתי קבוצות במסנן אף שמדובר באותה מידה. אפשר לשמור ערך מספרי ביחידה מוסכמת ולהציג לקונה כותרת שמבהירה את היחידה. כאשר שומרים גם את ערך המקור, קל לבדוק המרה שנראית חריגה.

הבחינו בין ערך חסר, ערך שאינו חל על המוצר ותשובה שלילית. „לא ידוע אם המכסה מתאים לתנור” שונה מ„המכסה אינו מתאים לתנור”. אם שני המצבים מיוצגים באותו סימון, המסנן יכול להציג מסקנה שאין לה בסיס. הגדירו מה עושה האתר כשהמידע חסר: האם מסתירים את השורה, מציגים שהנתון טרם נמסר או מעבירים את המוצר לבדיקת תוכן לפני פרסום? ההחלטה תלויה בחשיבות השדה לקנייה. חוסר בצבע האריזה אינו שקול לחוסר בנתון שקובע אם הסיר מתאים לכיריים שבבית.

מאפיין לבחירה לעומת מאפיין למידע

סוג החומר יכול להיות מידע בלבד כאשר כל הסירים במשפחה מיוצרים מאותה מתכת. קוטר, לעומת זאת, עשוי להיות בחירה שמובילה לגרסה אחרת עם מק״ט, מלאי ומחיר משלה. אותו שם שדה יכול לשמש הן כמסנן בעמוד קטגוריה והן כבחירה בדף המוצר. בדקו שהקונה מבינה איזו פעולה היא מבצעת. לחיצה על „28 סנטימטרים” במסנן אמורה לצמצם את רשימת המוצרים. בחירה באותו ערך בתוך דף מוצר צריכה להגדיר מה ייכנס לסל. אם כל הצירופים אינם זמינים, הציגו את הזמינות של הצירוף שבאמת נבחר.

בחנו מאפיינים שמשתנים יחד. בסדרת סירים הגדלת הקוטר יכולה לשנות קיבולת, משקל וגובה, בעוד שהחומר נשאר קבוע. הצגת טבלת מפרט משותפת לכל הגדלים עלולה להשאיר על המסך נתון נכון לאחת הגרסאות בלבד. נסו לעבור בין שני גדלים ולקרוא בכל פעם את שלוש המידות. המשיכו לעגלה ובדקו מה נרשם בהזמנה. אם לקוחה ביקשה סיר בקוטר מסוים על בסיס הקיבולת שהוצגה, נציג השירות צריך להיות מסוגל לברר מה הייתה הבחירה ומהם הנתונים המתאימים לאותו דגם.

כך בונים מילון ערכים שהצוות יכול לתחזק

שדה כמו „חומר” נוטה להתפצל כאשר עובדים שונים מקלידים „פלדת אל־חלד”, „נירוסטה” ואיותים נוספים. הגדירו ערך לתצוגה וקשרו אליו שמות מקור חלופיים כאשר בדקתם שהם אכן שקולים לצורך הקטלוג. אל תאחדו באופן אוטומטי שני תיאורים שנשמעים דומים אם ההבדל משפיע על התאמה או תחזוקה. לעיתים כדאי לשמור גם סוג חומר כללי למסנן ותיאור מדויק יותר עבור המפרט. קונה שרוצה לצמצם את הרשימה יכולה להשתמש בקבוצה, וקונה שמשווה שני דגמים תוכל לקרוא את ההבדל המפורט.

החליטו מי רשאי להוסיף ערך חדש. אם כל ייבוא מוסיף אוטומטית את האיות שהספק שלח, המסנן יתמלא בכפילויות. אם כל ערך חדש נדחה בשקט, מוצרים תקינים ייעלמו מתוצאות הסינון. פתרון תפעולי הוא להציג רשימה של ערכים לא מזוהים ולתת לעורכת הקטלוג לשייך, לאשר או לברר אותם. שמרו דוגמה של פריט ליד כל הצעה. קל יותר להחליט אם „ידית עזר” היא מאפיין חדש או ניסוח אחר לשדה קיים כאשר רואים את המוצר ואת ההקשר שבו הספק השתמש בביטוי.

בדיקות שמגלות טעויות לפני הלקוח

בחרו קטגוריה אחת והשוו מספר שדות ישירות למסמכי הספק או למדידה מוסכמת. חפשו ערכים קיצוניים, למשל סיר שקוטרו רשום במאות סנטימטרים, וסדרו את המוצרים לפי קוטר כדי לגלות מספרים שנשמרו כמחרוזות. בדקו את הערכים בקצוות של מסנן טווח. אם קונה בוחרת „עד שלושים סנטימטרים”, מה קורה לסיר ברוחב שלושים בדיוק? בדקו שתי גרסאות מאותו דגם ומוצר שאין לו ערך ידוע. התוצאה צריכה לענות לאותה שאלה שהכותרת במסנן מציגה לקונה.

אחרי תיקון או ייבוא, בקרו גם בעמוד ההשוואה, בחיפוש ובעמוד הציבורי. לעיתים הנתון תוקן במערכת המרכזית אבל המסנן עדיין קורא עותק קודם. שמרו בדיקת ייחוס קצרה עם מוצר שאמור להיכלל ומוצר שאמור להישאר מחוץ לרשימה. חזרו עליה בעת הוספת ספק או שינוי שם שדה. בסיום בקשו מקונה למצוא סיר שמתאים הן לכיריים והן לתא האחסון שלה ולהסביר על מה הסתמכה. אם היא מצליחה לבחור בלי להמיר יחידות, לפרש איותים או לנחש מה כלול במידה, מאפייני המוצר עושים את העבודה שהקטלוג נועד לבצע.

מתי כדאי לפצל מאפיין קיים?

נניח שהחנות שמרה במשך שנים שדה יחיד בשם „מידות” ובו טקסט חופשי. כעת היא רוצה לאפשר סינון לפי רוחב חיצוני. התחילו בקבוצה של סירים שבהם ברור מה משמעות המספרים, והוסיפו שדה נפרד עם הגדרת מדידה מדויקת. השאירו את הטקסט הישן לעיון בזמן ההעברה כדי שאפשר יהיה להשוות ולתקן טעויות. רשומה שבה כתוב רק „שלושים על עשרים” דורשת בירור לפני שמחליטים מה הרוחב ומה הגובה. בדקו כמה רשומות ניתן להעביר בביטחון וכמה נשארות לטיפול ידני. לפני פתיחת המסנן לציבור דגמו גם מוצרים ותיקים שממשיכים להימכר היטב. אם דגם מוכר נשאר מחוץ לתוצאות מפני שהמידה עדיין לא הועברה, הממשק החדש ייראה מדויק אך יציג מבחר חסר. הגדירו מי משלים את הנתונים החסרים ובאיזה שלב ניתן לסמוך על המסנן לצורך הקנייה הרגילה. חזרו לבדיקה לאחר קליטת המשלוח הבא מהספק.