ניהול מלאי והזמנות ממספר חנויות או מחסנים.
איך זה עובד בחנות?
פריט יכול להיות זמין בחיפה ואזול בתל אביב. הצגת מלאי ארצי בלבד אינה מספיקה כדי להבטיח איסוף מסניף מסוים.
מה כדאי לבדוק?
בצעו הזמנת איסוף ובדקו שהמלאי מופחת מהסניף שנבחר ושביטול מחזיר אותו לאותו סניף.
חנות אחת ללקוח, כמה מקומות שמבצעים את העבודה
ניהול רב־סניפי במסחר מקוון הוא התיאום בין ההבטחה שהחנות מציגה ללקוח לבין האנשים והסחורה שנמצאים במיקומים שונים. לעסק יכול להיות אתר אחד, שני סניפי מכירה ומחסן שילוח מרכזי. מבחינת הקונה המותג אחד, אבל האפשרות לאסוף פריט היום תלויה במקום שבו הוא נמצא, בשעות הפתיחה וביכולת של הצוות המקומי להכין אותו בזמן. מערכת שמציגה רק כמות כוללת אינה מספיקה כדי להחליט מי אחראי להזמנה הבאה.
כדאי להבחין בין מקום המכירה, מקום האספקה ומקום המסירה. הזמנה יכולה להגיע מהאתר, להיארז במחסן בפתח תקווה ולהימסר בסניף בירושלים. בדוח הכנסות היא שייכת לערוץ המקוון, בדוח עומס היא מעסיקה את המחסן, ובדוח שירות היא יוצרת משימת מסירה בירושלים. אם כל שלוש המשמעויות נשמרות כשדה בודד בשם ״סניף״, הצוותים עלולים לראות מספרים סותרים למרות שכל אחד מהם מנסה לתאר חלק אמיתי באותה עסקה.
מה כדאי להגדיר לכל מיקום
לכל סניף צריך להיות מזהה יציב לצד השם המוצג, כתובת, שעות פעילות ודרכי אספקה שהוא מציע. יש סניפים שמאפשרים איסוף אך אינם אורזים משלוחים. אחרים משמשים נקודת מסירה להזמנות שהוכנו במקום אחר. כאשר פותחים סניף זמני בתקופת חג, כדאי לקבוע גם טווח פעילות ומי מטפל בהזמנה שנשארה פתוחה לאחר הסגירה. כך לקוחה לא תבחר באפשרות שכבר אין צוות שיכול לתת לה שירות.
כללי זמינות צריכים להתאים גם לשעות העבודה בפועל. הזמנה שנכנסת ביום חמישי בערב יכולה להיות מוכנה למחרת בסניף אחד ורק ביום ראשון בסניף אחר. הבטחה כגון ״איסוף תוך שעתיים״ דורשת חישוב שמתחשב בשעת הסגירה ובזמן הליקוט. כדאי לנסות הזמנה סמוך לסוף היום ולא רק בשעות הבוקר. בדיקה כזאת חושפת הבדל בין שעות פתיחת הדלתות לבין הזמן האחרון שבו הצוות מקבל משימה חדשה.
איך בוחרים מי יספק הזמנה
הכלל הפשוט הוא לחפש מיקום שמחזיק את כל הפריטים ויכול לעמוד בהבטחת המסירה. הסניף הקרוב ביותר ללקוח אינו תמיד האפשרות הטובה ביותר. ייתכן שיש בו רק חלק מהכמות, שאין לו ציוד אריזה מתאים או שהוא כבר עמוס בהזמנות לאותו יום. כדאי להגדיר סדר החלטה ברור. תחילה בודקים התאמה להזמנה ולמועד, ואחר כך משווים זמן, עלות ועומס בין המיקומים שעומדים בתנאים.
נניח שמשפחה מזמינה כיסא ושולחן. הכיסא זמין ליד הבית, ואילו השולחן נמצא רק במחסן המרוחק שמחזיק גם כיסאות. פיצול לשני משלוחים יכול לזרז את הכיסא אבל להעלות את העלות ולחייב את המשפחה להיות בבית פעמיים. משלוח אחד עשוי להיות עדיף אם מועד האספקה עדיין מתאים. במקרים שבהם מציעים ללקוח לבחור, צריך להסביר איזה פריט יגיע מתי, מה המחיר הכולל ומי יטפל בשאלה אם רק חלק הגיע.
איסוף מסניף הוא תהליך בפני עצמו
אישור שהזמנה נקלטה אינו בהכרח הודעה שהיא מוכנה. עובד מקומי צריך לקבל משימה, לאתר את הפריט, לוודא שהוא תקין ולשמור אותו באזור האיסוף. אם הוא מגלה שהיחידה האחרונה נפגמה, צריך להיות ברור איך לדווח ומי מציע ללקוח פתרון. מעבר שקט לסניף אחר עלול להרחיק את נקודת האיסוף בלי שהלקוח בחר בכך. עדיף להציע חלופות עם מועד וכתובת ולאשר את הבחירה החדשה.
במסירה עצמה כדאי לסגור את המשימה רק כשהחבילה הועברה בפועל לפי נוהל העסק. אם מסמנים כל חבילה מוכנה כ״נמסרה״ בסוף משמרת, הדוח לא יבחין בין לקוח שקיבל מוצר לבין חבילה שעדיין תופסת מדף. בדיקה מעשית היא לפתוח בבוקר את רשימת ההזמנות המוכנות ולהשוות אותה למספר החבילות באזור האיסוף. פערים יכולים להצביע על סדר פעולות שגוי גם אם ספירת המלאי הכללית בסניף נראית סבירה.
העברה מסניף לסניף
העברת מלאי דורשת לפחות שתי נקודות בקרה. הסניף השולח מאשר מה יצא, והסניף המקבל מאשר מה התקבל בפועל. בין לבין הפריטים יכולים להופיע ככמות בדרך. אפשר לראות אותם בתכנון, אך הבטחת איסוף מיידי תלויה בקליטתם. אם התקבלה קופסה עם תשע יחידות במקום עשר, רישום הפער צריך להשאיר עקבה שממנה אפשר להתחיל בירור. אישור אוטומטי של כל הכמות רק משום שיצאה ממקום אחר יוצר יתרה מדומה.
במוצר מבוקש ייתכן שהעברה נועדה להזמנה מסוימת. במקרה כזה כדאי לשמור את הקשר בין מסמך ההעברה להזמנה. העובד ביעד צריך לדעת שהחבילה מיועדת ללקוחה שממתינה לה, ולא להניח אותה במדף למכירה מקומית רגילה. אם הלקוחה ביטלה בזמן הנסיעה, הסחורה עדיין תגיע ליעד. ההחלטה אם להחזיר אותה או להציע אותה בסניף היא פעולה נפרדת, ולא סיבה למחוק את תיעוד התנועה שכבר התרחשה.
החלפה בסניף אחר
לקוח שקנה באתר עשוי להגיע לסניף ליד מקום עבודתו כדי להחליף מידה. הצוות צריך לזהות את שורת ההזמנה המקורית, לדעת מה מותר לו לבצע לפי מדיניות החנות ולראות אם המידה החדשה זמינה אצלו. הפריט המוחזר נמצא כעת בסניף שמקבל אותו. אם המערכת מחזירה אותו אוטומטית למחסן ששלח את ההזמנה, שתי היתרות יהיו מוטעות אף שסך כל היחידות בעסק אולי לא ישתנה.
אחרי הקבלה קובעים אם הפריט כשיר למכירה, דורש בדיקה או צריך לחזור למחסן. תיעוד המיקום והמצב חשוב גם לנציג שמטפל בפנייה מאוחר יותר. הוא יוכל להסביר ללקוח שהחבילה התקבלה במקום מסוים ושהמשך הטיפול עדיין פתוח. אם באותו ביקור נמסרה מידה חלופית, שורת המסירה צריכה לגרוע את המוצר מהסניף שבאמת מסר אותו ולשמור את הקשר להזמנה המקורית.
מה מציגים למנהל רשת
השוואה בין סניפים צריכה לקחת בחשבון את תפקידם. סניף שמבצע מאות מסירות להזמנות מהאתר יכול להיראות חלש בדוח מכירות קופה למרות עומס עבודה ניכר. כדאי להציג בנפרד הכנסות לפי ערוץ, משימות ליקוט לפי מיקום, זמני הכנה, שיעור הזמנות שלא נמצאו וזמן המתנה לאיסוף. לכל מדד מציינים מה יחידת הספירה. חבילה אחת ובה ארבעה מוצרים אינה ארבע מסירות ללקוח, אבל היא יכולה לדרוש ארבע פעולות ליקוט.
בוחנים מדגם של הזמנות חריגות לפני שמסיקים שסניף מסוים זקוק לעוד כוח אדם. ייתכן שהעיכובים מרוכזים בהעברות שמגיעות מאוחר ממחסן אחר. מדידת הזמן בנפרד מאז קליטת ההזמנה, הגעת הסחורה והכנת החבילה תראה מי יכול להשפיע על כל שלב. ההפרדה הזאת עוזרת לקבוע מה לשנות במקום להטיל אחריות על מי שבמקרה ביצע את המסירה האחרונה.
תרגיל קבלה יעיל משלב שני סניפים ומוצר אחד בעל שתי גרסאות. יוצרים הזמנה באתר לאיסוף בסניף הראשון, מעבירים את הגרסה המבוקשת מהשני, מוסרים אותה ומבצעים החלפה במקום אחר. בסיום בודקים את הכמויות בכל נקודה, את ההודעות שהקונה קיבל ואת זהות הצוות שאחראי לכל פעולה פתוחה. אם כל אלה מתיישבים גם כשהמסלול מסתבך, הלקוח יוכל להרגיש שהוא קונה מחנות אחת לאורך כל התהליך.
