אפשרות מסירה עם תנאים ברורים לפי כתובת וסוג הזמנה.
איך זה עובד בחנות?
משלוח ללוקר יכול להתאים לאוזניות אך לא לכיסא משרדי. את אפשרויות המסירה מציגים לפי הרכב הסל והכתובת.
מה כדאי לבדוק?
בדקו סל קטן, סל גדול וסל משולב. שימו לב מה קורה לשיטה שכבר נבחרה כאשר מוסיפים פריט שחורג מהמגבלה.
ההבטחה שמאחורי שם השיטה
שיטת משלוח מתארת איך ינועו פריטים מן המקום שבו הם נמצאים אל מי שצריך לקבל אותם. מנקודת מבט הקונה היא מורכבת מאפשרות, מחיר, מקום ומועד. מנקודת מבט החנות היא גם סדרה של תנאים תפעוליים. חבילה צריכה להתאים למידות שהמוביל מקבל, האזור צריך להיכלל בקו החלוקה והמחסן צריך לקבל זמן להכין את ההזמנה. שם כמו ״משלוח רגיל״ אינו מספיק כדי לבחור כאשר לא ברור מה מגיע לדלת, מה מחכה בנקודת איסוף ומה דורש תיאום טלפוני.
נניח שקונה בחר מכונת קפה וכמה כוסות. המכשיר זמין במחסן מרכזי והכוסות בסניף הקרוב לביתו. האם אפשר לקבל את כל ההזמנה בלוקר? האם אפשר לאסוף היום את הכוסות ולקבל את המכשיר בהמשך? לפני שבונים מסך בחירה צריך להחליט אילו מסלולים העסק באמת יכול לספק. ממשק נוח ככל שיהיה לא יפתור פער בין שיטה שהוצעה בקופה לבין חבילה שהמוביל מסרב לקבל.
מה קובע אם שיטה זמינה
אחד התנאים הוא היעד. שירות שליחים יכול לכסות יישובים מסוימים מדי יום ואחרים רק במועדים קבועים. לפעמים המיקוד או הרחוב חשובים יותר משם העיר. תנאי נוסף הוא סוג הפריט. חבילה שבירה, מוצר בקירור ורהיט ארוך עשויים להזדקק לטיפול שונה גם אם מחירם זהה. יש גם שעת הזמנה אחרונה, ימים שבהם הסניף פועל וכמות מקומות פנויים למסירה מתואמת. תנאים אלה צריכים להתחבר ליכולת של המחסן באותה הזמנה.
דרך עבודה טובה היא להכין דוגמאות לפני שמגדירים את החוקים. בוחרים חבילה קטנה וקלה, מוצר ארוך אך קל, קרטון כבד ופריט שמתאים לאיסוף בלבד. מנסים כל אחד בשתי כתובות ובשעות שונות. משווים את האפשרויות שהמערכת מציגה למה שעובד השילוח היה מציע בטלפון. אם התשובות אינן זהות, בודקים אם חסר משקל ארוז, אם השיטה משתמשת במידות מוצר במקום במידות קרטון או אם הכיסוי הגאוגרפי התעדכן לאחרונה.
משלוח לבית ואיסוף אינם אותה עסקה תפעולית
במשלוח לדלת צריך בדרך כלל יעד מסירה ויכולת ליצור קשר לצורך תיאום. בריהוט גדול חשוב להסביר מה כוללת ההובלה במקרה של מדרגות, מעלית קטנה או גישה מוגבלת. כדאי להעלות את השאלות שמשנות את האפשרות או את המחיר לפני אישור העסקה. קונה שגילה רק במהלך שיחת התיאום שהמוצר אינו יכול להגיע לקומה שלו כבר השקיע זמן ושילם על הצעה שאינה מתאימה לצורך שלו.
באיסוף מסניף הכתובת של הקונה אינה בהכרח היעד. אדם יכול להזמין ליד הבית ולאסוף ליד העבודה. מציגים את שם הסניף, הכתובת, שעות האיסוף ומתי תישלח הודעה שהחבילה מוכנה. קיום יחידה פיזית בחנות אינו מבטיח שנציג כבר מצא ושמר אותה. בלוקר או בנקודת שירות מתווספות מגבלות גודל וזמן המתנה לאיסוף. כדאי להסביר מי שולח את פרטי הפתיחה ומה קורה אם הנקודה שנבחרה אינה זמינה בעת השילוח.
איך מתמחרים בחירה
מחיר השיטה יכול להיות קבוע, להשתנות לפי משקל או להיכלל במחיר המוצר בתנאים מסוימים. נניח שהובלה עולה שלושים שקלים, אך מוצעת ללא תוספת מעל סכום קנייה שנקבע. בודקים אם הסכום מחושב לפני הנחה או אחריה ואילו מוצרים נכללים בו. אם קופון הוריד את הסל מתחת לסף, הקונה צריך לראות את דמי המשלוח המעודכנים לפני הלחיצה על תשלום. הצגת תווית ישנה של ״חינם״ ליד סכום חדש יוצרת שתי הבטחות סותרות.
לפעמים הלקוח משלם פחות מן העלות שהעסק משלם למוביל. זהו שיקול מסחרי שדורש מדידה משלו. אם הוזלו דמי המשלוח וההזמנות עלו, כדאי לבדוק מאילו אזורים הגיעו ההזמנות ואילו סוגי חבילות נשלחו. הזמנה גדולה יכולה לשפר את המכירות ולהצריך שני קרטונים והובלה יקרה יותר. השוואה בין דמי המשלוח שנגבו, החשבונית שהתקבלה מהמוביל ושיעור המסירות שהצליחו תעזור להבין את העלות של ההבטחה.
מה קורה בסל מעורב
נניח שלוקר מתאים לכל אחת משתי קופסאות בנפרד אך לא לשתיהן יחד. כלל שמסתכל על כל שורת הזמנה בנפרד עלול להציע לוקר גם אחרי שכבר לא ניתן לארוז את הכול בחבילה מתאימה. מצד שני, סיכום אורכי המוצרים אינו מתאר תמיד נכון את האריזה. שני סירים יכולים להיכנס זה לתוך זה, בעוד שתמונה ממוסגרת דורשת הגנה נוספת. בקטגוריות שבהן האריזה משנה את התוצאה רצוי לבדוק דוגמאות מול המחסן ולהגדיר כללי אריזה על בסיסן.
כאשר אין שיטה אחת שמתאימה לכל הסל אפשר להציע חלוקה לקבוצות מסירה או להסביר מה מונע את הבחירה. אם מחלקים, מציינים מה יגיע בכל קבוצה, מתי ומה יהיה המחיר הכולל. אין להניח שהלקוחה מעדיפה תמיד לקבל את החלק הראשון מהר יותר. מי שמארח אירוע עשוי לרצות את כל הסט יחד. הצגה ברורה של החלופות מאפשרת לו לבחור בהתאם למועד השימוש וליכולת לקבל כמה חבילות.
המועד שרואה הלקוח
יש להבחין בין זמן הכנה לזמן ההובלה. המוביל יכול למסור ביום עבודה אחד אחרי האיסוף, אבל המחסן זקוק ליומיים כדי להכין את המוצר. הבטחה של יום אחד בדף המוצר לא תשקף את המועד שבו הקונה יקבל אותו. בודקים גם מה קורה בהזמנה שנכנסה סמוך לסגירה, בערב חג או ביום שבו אין איסוף. אם מוצג תאריך, כדאי להסביר אם מדובר בהערכה או בחלון שכבר נשמר להזמנה.
לאחר שהלקוח בחר שיטה כדאי לשמור שיקוף של התנאים שהוצגו לו, לרבות נקודת האיסוף והמחיר. כשמוביל משנה שם מסלול או כשהסניף מאריך את שעות הפעילות, הזמנה מאתמול עדיין צריכה להיות מובנת לנציג השירות. שינוי כתובת לאחר התשלום דורש בדיקה מחדש של הכיסוי ושל מועד המסירה. הוא אינו רק תיקון טקסט בשדה, משום שכתובת אחרת יכולה להעביר את החבילה למסלול אחר לגמרי.
מדידה על פי מסירות שהושלמו
כדאי למדוד לכל שיטה כמה פעמים היא הוצעה, כמה פעמים נבחרה, כמה משלוחים יצאו באמצעותה וכמה נמסרו במועד שהובטח. שיעור בחירה נמוך יכול לנבוע ממחיר, אבל גם מכך שהשיטה מוצגת לקהל מצומצם או שאנשים לא מבינים את שמה. פניות על איסוף מוקדם מדי עשויות להיפתר באמצעות ניסוח הודעת האישור ולא באמצעות החלפת חברת השילוח. כל הסבר מצריך בדיקה אחרת.
תרגיל מסכם מתחיל בעגלה עם פריט אחד ומסתיים בהודעת המסירה. בוחרים לוקר, מוסיפים מוצר גדול ובודקים אם החנות מסבירה מדוע יש לבחור שוב. מחליפים לכתובת ביתית ומשלימים את ההזמנה. בודקים שהשם והמחיר המוצגים באישור תואמים לפעולה שמקבל המחסן ושהלקוח יכול לזהות את המסלול גם מהודעת המוביל. כך בודקים את שיטת המשלוח כפי שהיא נחווית בעסקה שלמה.
מועיל לחזור על אותו תרגיל גם בביטול של פריט אחד לפני אריזה. לפעמים דווקא הביטול מחזיר אפשרות שהייתה חסומה קודם. לפני שמעבירים חבילה ללוקר באופן אוטומטי, זוכרים שהקונה כבר בחר שליח לבית ושינוי היעד מצריך בחירה מפורשת חדשה.
