ערך הזמנה ממוצע המחושב מחלוקת סכום המכירות במספר ההזמנות.
איך זה עובד בחנות?
בחנות שהכניסה 12,000 ש״ח מ־80 הזמנות, ערך ההזמנה הממוצע הוא 150 ש״ח. הזמנה סיטונאית גדולה יכולה להעלות את הממוצע.
מה כדאי לבדוק?
הגדירו אם הסכום כולל משלוח, מסים והחזרים והשוו תקופות על אותו בסיס. כשיש חריגים בדקו גם את החציון.
כמה כסף מייצגת הזמנה אחת בממוצע
AOV הוא קיצור של Average Order Value, ערך הזמנה ממוצע. מחשבים אותו באמצעות חלוקת סכום המכירות של קבוצת הזמנות במספר ההזמנות באותה קבוצה. המדד עוזר להבין את גודל הסל הכספי ולבחון החלטות כמו הרכב מארזים, המלצות על אביזרים או סף למשלוח חינם. כדי לפרש את המספר צריך לדעת מה נכלל בסכום ואילו הזמנות נספרו. הזמנות ששולמו, הזמנות שנשלחו והזמנות שנותרו לאחר החזרות הן קבוצות שונות, גם אם כולן נוצרו באותו שבוע.
חשוב להבחין בין ערך הזמנה ממוצע לבין מחיר מוצר ממוצע והוצאה ממוצעת ללקוח. אדם אחד יכול לבצע שלוש הזמנות, ובכל אחת כמה מוצרים במחירים שונים. מדד לפי הזמנות סופר שלוש רכישות, בעוד מדד לפי לקוחות סופר אדם אחד. אם הלקוחה מאחדת שתי קניות להזמנה אחת כדי לחסוך במשלוח, ערך ההזמנה יכול לעלות גם אם הסכום שהוציאה לאורך החודש נשאר בדיוק אותו סכום.
לבחור מונה ומכנה שמתאימים לשאלה
נניח שהחנות קיבלה מאה הזמנות בסכום מוצרים כולל של עשרים אלף שקלים אחרי הנחות. לפי ההגדרה הזאת ערך ההזמנה הממוצע הוא מאתיים שקלים. אם נגבו גם אלף שקלים על משלוחים ונכלול אותם, הממוצע יהיה מאתיים ועשרה. אף אחת מהתוצאות אינה מועילה בלי הכותרת המתאימה. מי שמנסה להבין את גודל סל המוצרים יבחר בדרך כלל בבסיס שמבודד את המוצרים, ומי שבודק את הסכום הכולל בקופה יתעניין בבסיס אחר.
גם תקופת השיוך של ההחזרים משנה. הזמנה התקבלה בסוף מרץ ופריט הוחזר באפריל. דוח של מכירות מרץ לאחר החזרות יכול להתעדכן כשנקלטה ההחזרה. דוח של תנועות באפריל יראה את הזיכוי במועד ההפקה. שני הדוחות שימושיים לתפקידים שונים. כאשר משווים חודשים חשוב לא לשנות את ההגדרה באמצע, ולתת לקבוצות זמן דומה לקבל החזרות אם השאלה היא מה נשאר מן המכירה לאחר תקופת השימוש.
הממוצע וההזמנה החריגה
בחנות לציוד משרדי בוצעו תשע הזמנות של מאה שקלים והזמנה אחת של אלף ומאה. סכום המכירות הוא אלפיים והממוצע מאתיים. עם זאת, תשעה מעשרה קונים שילמו מאה בלבד, וגם החציון הוא מאה. אם קובעים מבצע על סמך הרושם שהקונה הטיפוסי כבר מוציא מאתיים, החנות עלולה להציע יעד רחוק מרוב הלקוחות. מבט על התפלגות ההזמנות לפי טווחי סכום מראה היכן באמת מצויים רוב הסלים.
אין צורך למחוק הזמנות גדולות מן הנתונים רק משום שהן חריגות. אם הזמנות סיטונאיות הן חלק מעסקי החנות, יש להציג אותן במקום המתאים. אפשר לתת שני מבטים. האחד כולל את כל המכירות, והשני מציג את התנהגות הקונים הקמעונאיים בנפרד מן הארגונים. כאשר מחלקים לקבוצות, שומרים הגדרה קבועה לסיטונאות. אחרת שינוי אופן הסיווג עצמו ייצור עלייה או ירידה לכאורה בערך ההזמנה.
למה גודל הסל השתנה
ערך הזמנה עשוי לעלות מפני שנמכרו יותר יחידות בכל קנייה, מפני שקונים בחרו מוצרים יקרים יותר או מפני שהמחירים השתנו. בחנות שמכרה שני פריטים בממוצע להזמנה במחיר ממוצע של חמישים שקלים ליחידה, גודל הסל הוא מאה בהנחה שהנתונים מתייחסים לאותו בסיס. אם בחודש הבא נמכרו בממוצע שלושה פריטים אך נוספה הנחת כמות, צריך לבדוק גם את המחיר ששולם בפועל ליחידה ולא רק את הכמות.
גם תמהיל המוצרים והקהל משפיעים. אחרי פתיחת מחלקה של מכונות קפה הממוצע יכול לעלות אף שלקוחות שקונים פולים ממשיכים להזמין בדיוק כבעבר. אם רוב התנועה החדשה מגיעה מקמפיין למכונות, השוואה כוללת עלולה לייחס את העלייה לשינוי שבוצע בכרטיסי הפולים. כדאי לבחון מה קרה בתוך כל מחלקה ובתוך קבוצות לקוחות דומות ואז לחזור לתוצאה הכוללת. כך אפשר להבחין בין שינוי בהתנהגות לבין שינוי בהרכב ההזמנות.
סף משלוח חינם כדוגמה
נניח שחנות קובעת סף של מאתיים וחמישים שקלים. חלק מן הקונים יוסיפו אביזר כדי להגיע אליו, אחרים יוותרו אם הם מרגישים שההפרש גדול מדי. ערך ההזמנה הממוצע של מי שכן רכש עשוי לעלות בשני המקרים. לכן מודדים גם כמה קונים השלימו הזמנה, כמה מכירות והכנסה התקבלו מתוך קהל דומה ומהי עלות המשלוח שהעסק לקח על עצמו. ממוצע גבוה יותר יכול להסתיר ירידה במספר העסקאות או ברווח.
כדאי להתבונן במיוחד בסלים הסמוכים לסף. אם הרבה אנשים חסרים סכום קטן, פריט משלים שימושי יכול להועיל. אם רוב הסלים רחוקים מאוד, הצגת הודעה קבועה על הסכום החסר עלולה להסיח את הדעת. בודקים גם אם הפריטים שנוספו נשארו אצל הלקוח לאחר המסירה. אם הם חוזרים מיד למחסן, העלייה בערך ההזמנה בעת התשלום אינה משקפת בהכרח מכירה שנשמרה או חוויה טובה יותר לקונה.
לקרוא את המדד עם רווח ועם נפח
שתי הזמנות של מאתיים שקלים יכולות להיות שונות מאוד מבחינה עסקית. האחת כוללת מוצר קל עם מרווח גבוה והשנייה מוצר כבד שנמכר בהנחה וכולל הובלה שהחנות מממנת. בדוח מכירות שתיהן תורמות אותו סכום לממוצע. כאשר שוקלים להמליץ על מארז או להפחית מחיר, מוסיפים מידע על עלות המוצרים, האריזה, השילוח וההחזרות לפי השאלה העסקית. רק אז אפשר להעריך מה נשאר מן התוספת בסוף המסלול.
למשל בתקופה אחת נמכרו מאה הזמנות של מאתיים שקלים בממוצע, ובתקופה אחרת שמונים הזמנות של מאתיים ועשרים. הממוצע עלה אבל הסכום הכולל ירד מעשרים אלף לשבעה עשר אלף ושש מאות. המספרים אינם אומרים לבדם אם הפעילות טובה יותר, מפני שלא ידועות העלויות או הסיבה לירידת הכמות. הם כן מראים מדוע רצוי להציג ליד ערך ההזמנה את מספר ההזמנות ואת הסכום הכולל מאותו מקור.
בדיקת דוח בפועל
בוחרים כמה הזמנות בעלות מאפיינים שונים, למשל רכישה רגילה, הזמנה עם קופון, הזמנה שהוחזרה בחלקה והזמנה שבוטלה לפני תשלום. מחשבים ביד מה כל אחת תורמת למונה ולמכנה ומשווים לדוח. בודקים אם הזמנת בדיקה פנימית או ניסיון תשלום כושל נספרו בטעות. בהשוואה בין כלים ייתכן שאחד מונה אירועי רכישה והשני מונה מזהי הזמנה, ולכן רענון דף אישור עלול להשפיע עליהם אחרת.
לאחר שבסיס המדידה ברור אפשר לנסח החלטה מעשית. לדוגמה, לבדוק אם הצעת מסננים מתאימים ליד מכונת קפה מגדילה את ערך הסל בלי לפגוע בהשלמת הרכישה ובלי להעלות החזרות של אביזרים לא מתאימים. קובעים תקופה וקבוצה להשוואה ורושמים מה הוצג בכל אחת. כך המדד מתאר שינוי שקשור להחלטת קנייה ממשית ולא רק מספר גבוה יותר בכותרת הדוח.
בעת הצגת התוצאה לצוות כדאי לכלול גם הזמנה אמיתית לדוגמה ללא פרטים מזהים. פירוק של סל אחד למכונה, למסנן ולהנחה ממחיש כיצד נוצר המדד ומאפשר לעובד המכירות לזהות אם האביזר שנוסף באמת שירת את הקונה או רק מילא פער כספי בדרך לסף ההטבה.
