שיטה לייחוס תרומה להמרה בין נקודות קשר שונות.
איך זה עובד בחנות?
לקוחה מגיעה דרך מודעה, חוזרת דרך דיוור וקונה. מודלים שונים יכולים לייחס את אותה רכישה לערוצים שונים.
מה כדאי לבדוק?
השוו דוחות רק אחרי שבדקתם את חלון הייחוס ואת המודל. שמרו את מספר ההזמנות בפועל כנקודת ייחוס עסקית.
מה מספר לנו דוח ייחוס?
ייחוס שיווקי הוא כלל שלפיו מחלקים את הקרדיט על רכישה בין המפגשים המתועדים של הקונה עם החנות. השאלה מתעוררת כשלרכישה אחת קדמו כמה ביקורים. נניח שמישהי ראתה סרטון על נעלי הליכה ביום ראשון, קראה השוואת מידות ביום שלישי ולחצה על קישור בהודעת דואר ביום חמישי. בחנות נרשמה הזמנה אחת. דוח הייחוס קובע ליד איזה מקור תופיע ההזמנה כשמשווים בין הערוצים. הכלל שנבחר משפיע על הסיפור שיקרא מנהל החנות גם כאשר מספר ההזמנות והכסף שהתקבל נשארים זהים.
שלושה מבטים על אותה הזמנה
נחזור לנעליים ונניח שהקונה שילמה ארבע מאות שקלים. אם מייחסים את כל הסכום למגע הראשון שנצפה, הסרטון מקבל ארבע מאות שקלים של הכנסה מיוחסת. בדוח שמייחס את ההזמנה למגע האחרון, הודעת הדואר מקבלת את מלוא הסכום. אפשר גם להגדיר לצורך ניתוח פנימי חלוקה של רבע לסרטון, רבע להשוואה ומחצית לדואר. בדוגמה הזאת הסכומים יהיו מאה, מאה ומאתיים שקלים. אלה שלוש דרכי תצוגה לאותה מכירה. בחיבור נתונים לדוח הנהלה בוחרים כלל אחד ועובדים לפיו בעקביות.
כדי לדעת איזה מבט מתאים, מתחילים בהחלטה העסקית. מי שאחראית על גיוס לקוחות חדשים תרצה להבין היכן התחילו מסעות הרכישה שהמערכת הצליחה לתעד. מי שעורך דיוור ירצה לברר אילו הודעות הובילו אנשים בחזרה לסל. אפשר לתת לשניהם דוחות על אותן עסקאות. חשוב לכתוב מעל כל דוח איזו שאלה הוא עונה עליה ואילו ביקורים הוא כולל. כך שינוי באופן הצגת הנתונים לא יתפרש בטעות כזינוק חד במכירות שהגיעו מערוץ מסוים.
חלון הזמן משנה את התוצאה
חלון ייחוס מגדיר כמה זמן אחורה מחפשים מגע שעשוי לקבל קרדיט. בחנות רהיטים הקונה עשוי למדוד את החדר, לבקר באולם תצוגה ולחזור לדגם ששמר לפני שלושה שבועות. חלון של שבעה ימים ישאיר את הביקור הראשון מחוץ לתמונה. בחנות שבה לקוחות מזמינים ארוחת צהריים שוב ושוב, חלון ארוך עשוי לכלול לחיצה ישנה הקשורה להזמנה אחרת. דרך טובה להתחיל היא למדוד כמה זמן עובר אצל לקוחות החנות בין הביקור הראשון שנצפה לבין הרכישה, בנפרד לפי סוג המוצר.
גם היום שבו העסקה מופיעה בדוח דורש תשומת לב. מודעה שנלחצה בשלושים באפריל יכולה להוביל להזמנה בשניים במאי. השוואה בין הוצאות אפריל להזמנות שנרשמו באפריל תשאיר בחוץ את ההזמנה הזאת. כשבוחנים קמפיין לפי מועד הלחיצה, נותנים גם לקבוצת הלוחצים האחרונה זמן להשלים רכישה לפני שמסיקים מסקנות. בדוח תזרים ההכנסות מקומן במועד הכספי המתאים. צוות שמחזיק בשני הדוחות יכול להסביר את ההבדל בלי להזיז עסקה ידנית מחודש לחודש.
התאמה להזמנות החנות
לפני שמשווים בין ערוצים, יוצרים טבלת התאמה על בסיס מזהה הזמנה. כל שורה מייצגת עסקה אחת וכוללת סכום, מטבע, תאריך ומצב הזמנה. בודקים אם לחיצה חוזרת על רענון בעמוד האישור יצרה רישום כפול, ואם הזמנה שנכשלה בתשלום נספרה כרכישה. בוחרים גם כיצד להציג משלוח, הנחות והחזרים. חנות שמציגה בדוח אחד מחיר כולל משלוח ובדוח אחר מחיר מוצרים בלבד תקבל פער אפילו כששני הדוחות מצאו בדיוק את אותן עסקאות.
לעיתים שתי פלטפורמות מדווחות שכל אחת מהן הובילה לאותה רכישה. ייתכן שהלקוחה ראתה פרסומת ברשת אחת, לחצה על קישור ברשת שנייה והשלימה רכישה אחת. כל מערכת פועלת לפי כללי המדידה שלה ורואה חלק אחר מהדרך. אם כל אחת מדווחת על מכירה של שלוש מאות שקלים, חיבור פשוט ייתן שש מאות שקלים. השוואת מזהי העסקאות ככל שהם זמינים תסייע להסביר את הפער. כאשר זמינים נתונים מצטברים בלבד, מציינים במפורש שייתכן כפל בין המקורות.
מסעות שאינם נראים במלואם
לקוח יכול להתחיל את החיפוש בטלפון ולהשלים אותו ממחשב אחר. לקוחה יכולה לקבל המלצה בקבוצת חברים, להקליד את שם החנות ולבצע הזמנה בלי ללחוץ על קישור מדיד. מקור ישיר בדוח עשוי לתאר מפגש שאין לו מקור מפנה מזוהה. אין דרך להסיק מהרשומה הזאת לבדה אם מדובר בלקוח ותיק שמכיר את הכתובת או באדם ששמע עליה הבוקר. אפשר להוסיף לאחר הרכישה שאלה קצרה ורשות להשיב בטקסט חופשי. התשובות מספקות הקשר נוסף גם כשאי אפשר לשייך אותן לקמפיין מסוים.
רכישה טלפונית מוסיפה מורכבות דומה. נניח שלקוח הגיע לעמוד של שולחן מתקפל, שאל בצ׳אט על עלות הובלה ולמחרת התקשר להזמין שני שולחנות. אם המוקד מזין את ההזמנה למערכת אחרת, דוח האתר עשוי להסתיים בצ׳אט. מדד ביניים של פניות עוזר להבין שיש עניין במוצר. כדי לחשב הכנסות דרוש גם נתון אמין על השלמת הזמנה. יש לתכנן את החיבור לפי המידע שמותר לעסק לעבד ולשמור גם אפשרות לסיווג מקור לא ידוע.
שימוש בייחוס בהחלטת תקציב
נניח שחנות למוצרי מטבח רואה שדיוור ללקוחות קיימים מקבל קרדיט גבוה, בעוד שסרטוני הדגמה זוכים במעט רכישות ישירות. לפני שמעבירים את תקציב הסרטונים לדיוור כדאי לבדוק מי מצטרף לרשימה ומאיפה. ייתכן שהסרטונים מביאים קהל חדש שמבצע את הקנייה הראשונה רק לאחר קבלת מתכון בדואר. אפשר להשוות את שיעור הקונים החדשים, את הרווח הגולמי ואת משך ההחלטה בין הקבוצות. חשוב גם להביא בחשבון את עלות הפקת הסרטונים ואת ההנחה שניתנה במייל.
ייחוס לבדו אינו עונה על השאלה כמה מכירות היו מתרחשות אילו העסק לא שלח הודעה. אפשר ללמוד על כך באמצעות ניסוי שבו חלק מהלקוחות המתאימים נבחרים באקראי לקבל הודעה וחלק משמשים קבוצת השוואה. מודדים את שיעור ההזמנה בשתי הקבוצות באותו פרק זמן. גם לקוחה שהזמינה ישירות בלי ללחוץ על ההודעה נספרת בקבוצה שאליה שובצה. כך בודקים את השפעת ההחלטה לשלוח דיוור על כל הקבוצה, לצד המידע שהייחוס נותן על מסלולי הלחיצה שנצפו.
מה לבדוק כשהדוח משתנה
ירידה חדה בחלקו של ערוץ מצדיקה בדיקה של הזמנה אחת מתחילתה ועד סופה. פותחים קישור מתוך ההודעה שנשלחה בפועל, בודקים אם המעבר לעמוד המבצע שמר על סימון המקור, ומשווים את תיעוד הזמנת הבדיקה לרישום בחנות. כדאי לבדוק בנפרד מעבר בין דומיינים במהלך התשלום וחזרה מאפליקציית תשלום. אם התופעה התחילה אחרי החלפת ספק, אפשר להשוות מסלולים של הזמנות מלפני ההחלפה ואחריה. בזמן הבירור מציינים בדוח את התאריך שממנו הנתונים דורשים זהירות.
בסיכום חודשי מועיל להציג זה לצד זה את מספר ההזמנות ששולמו, ההכנסה על בסיס ההגדרה שנבחרה, החלק שיוחס לכל מקור והחלק שנותר ללא זיהוי. לצד הטבלה מוסיפים שורת הסבר על חלון הזמן, תאריך העסקה וכל שינוי בתיוג. מנהלת השיווק יכולה אז להבחין בין שינוי בהתנהגות הקונים לבין שינוי ביכולת המדידה. אם חלק גדול יותר מההזמנות נותר החודש ללא מקור, זהו נתון שראוי להציג בפני עצמו לפני שמחליטים לקצץ בתקציב של ערוץ מסוים.
כדאי לשמור עותק של הגדרות הדוח בכל פעם שמשנים כלל ייחוס. בהשוואה רבעונית אפשר לחשב מחדש תקופה קודמת לפי הכלל החדש, אם המידע זמין, ולבדוק כמה מהפער נובע משיטת החישוב עצמה.
